הציטוט שלהלן מתוך כתב טענות שלי שהוגש לערכאות – השימוש בו מותר ובאחריות המשתמש

לעניין זה, כבר נפסק לא פעם כי על הנתבעת המבקשת רשות להתגונן לבקש במידת הצורך צילומי שיקים אשר לגביהם נטענת טענת זיוף, כבר בהליך גילוי מוקדם, שכן אחרת עשויה למצוא עצמה וידיה על ראשה. וכך למשל נפסק על ידי בית המשפט המחוזי בעניין תאק (ת"א) 1082/09 בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א נגד יואב נדב (כב' הש' חגי ברנר), עת דחה בקשת רשות להתגונן:

"באשר לטענה בדבר זיוף שיקים שנמשכו על החשבון, הרי שמדובר בטענה בעלמא, שלא נתמכה באסמכתא כלשהי וגם לא כומתה. כידוע, נתבע שמבקש להתגונן בטענת קיזוז, חייב להכבד ולפרט היטב את גרסתו... הנתבעת רשאית היתה, לו חפצה בכך, לדרוש מן הבנק במסגרת הליך של גילוי מסמכים מוקדם, צילומים של השיקים המדוברים או כל מסמך אחר הדרוש לה לשם הגנתה, אך לא עשתה כן. ממילא לא תוכל להשמע בטענה לפיה העובדות כהוייתן אינן ידועות לה."

דפי חשבון הבנק:

1. בע"א 688/89 - הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד נקבעה ההלכה לפיה, התובע רשאי להגיש תביעתו על יסוד דף החשבון האחרון, ואילו הנתבע יהא רשאי לעתור לקבל את המסמכים הדרושים לו לצורך הגנתו. עוד נקבע, כי במידה והתובע (הבנק) לא ימציא לנתבע את המסמכים הדרושים תינתן רשות להתגונן רק מנימוק זה:

"דעתי היא כדעתו של השופט ש. לוין, לצורך התקנות 1)202)(א) ו-203 די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית .. אך במידה ואלו לא צורפו אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא יענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו (ר' לענין זה גם את החלטתו של השופט לוין ברע"א 3545/90 הנ"ל)."

ובית המשפט שם אף מצטט את פסק דינו של כב' השופט לוין בעניין רע"א 3545/90 - בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון . תק-על 90(3), 1111:

"עדיין מתעוררת השאלה כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קבלם ואם משום שקבלם ואבדו לו?

נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הלקוח יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל עלה בנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתקיהם במסגרת קדם משפט."

2. בהתאם לכך קבעו בתי המשפט פעמים רבות כי ככל שעסקינן בדרישה סבירה לקבלת דפי חשבון על הבנק לאפשר נתבעת לעיין בדפי החשבון הרלוונטיים לשם בדיקת סכום התביעה. בפסיקה אף נקבע כי התניית העיון בדרישת תשלום לא סבירה (למשל מעל 1 ₪ לדף) שקולה כאי היענות לבקשה לעיון – אי היענות שדי בה בכדי ליתן רשות להתגונן. וכך בתא"ק 1882/09 בנק הפועלים בע"מ סניף בית אסיה נגד בן אור (מחוזי ת"א – כב' השופט ברנר) :

"ראשית לכל, הבנק לא נהג כשורה בכך שהתנה את הגילוי המוקדם תמורת תשלום סך של 2.5 ₪ בגין כל דף שיגולה. זהו סכום מופרז ובלתי מוצדק, ובמקרה דנן שומה היה על הבנק לקבל את הצעתו של ב"כ הנתבעים ולהסתפק בתשלום של 1 ₪, שגם הוא סכום נכבד לכל הדעות. ודוק: אין עסקינן במצב בו הבנק רשאי לגבות עמלה לפי תעריפיו, אלא בגילוי מוקדם במסגרת הליך משפטי, כאשר בדרך כלל עלות הגילוי נגזרת מעלותו של צילום במכונת צילום, אלא אם מדובר בגילוי שמצריך מאמץ מיוחד, מה שאינו המקרה בעניננו. על כן, יש לראות את הבנק כמי שסרב שלא כדין לגלות מסמכים הדרושים לנתבעים לשם הכנת הגנתם, ודי בכך כדי ליתן להם רשות להתגונן."

3. בענייננו בקשו הנתבעת, בקשה בסיסית וראויה, לקבל לידן דפי חשבון ספורים של מספר חודשים מועט הכוללים רשומות לא רבות (שכן, נתבעת 2 הפסיקה פעילותה הממשית כבר בחודש 9.15 לערך) ועל כן הסירוב הגורף של מנהל התובעת – מר דני- ובאי כוחה לאפשר קבלת הדפים ואף בתשלום הינו לא ראוי וחסר תום לב.

4. על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות לתובעת להמציא לנתבעות את המסמכים המבוקשים ברישא לבקשה זו כנגד תשלום עלות הפקתם, כאמור ברישא לבקשה.

5. בהתאם מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן ב 21 ימים לפחות לאחר המועד לקיום הצו המבוקש. ארכה זו נדרשת בין היתר עקב התנהלות התובעת (ה"סחבת" המפורטת בנספח ב' לבקשה והצורך הברור בזמן מספיק לעבד את הנתונים המבוקשים) ובפרט עקב הריונה המתקדם של נתבעת 2 ומצבה הרפואי שמקשה עליה.

6. כן מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את התובעת בתשלום הוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד.