|
בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב בעניין: |
ת״צ______________________ |
המבקשים/תובעים: 1. מיכאל
איון וולף ת.ז ______1
2.
יהודה חיים ת.ז _____
ע"י ב"כ עו"ד נדב חיים מ.ר 48886
מרחוב צאלון 36 יבנה
טל: 077-5267300, פקס: 077-5606184
Email: [email protected]
-נגד-
המשיבות/נתבעות: 1. מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים
בע״מ
(בניהול
מיוחד)
2. קג״מ - קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות
בע״מ
(בניהול מיוחד)
3. קרן
ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים
בישראל א.ש. בע״מ (בניהול מיוחד)
4. קרן
הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות
א.ש.
בע״מ (בניהול מיוחד)
5. ק.ג.א – קרן הגמלאות של חברי אגד בע״מ (בניהול מיוחד)
6.
קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע״מ (בניהול מיוחד)
כולן אצל עמיתים - קרנות הפנסיה
הוותיקות
מנחם בגין 125 תל אביב, מגדל היובל
ת.ד
7280, תל אביב מיקוד 61072
מהות הסעד: כספי וצו עשה.
סכום החבות למבקשים: 283 ש״ח למבקש 1 ו- 2,277 ש״ח
למבקש 2 (עד למועד הבקשה - קרן בלבד).
סכום התביעה כייצוגית: לא ניתן לכימות מדויק. מוערך עד כה ב 75,000,000 ש״ח (מתחלק בין
הנתבעות).
בקשה לאישור תובענה כייצוגית
בית
הדין הנכבד מתבקש לאשר את התביעה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כ-״תובענה ייצוגית״ בהתאם
לחוק תובענות ייצוגיות התשס״ו- 2006 (להלן: ״החוק״),
וזאת כמפורט בסיפא לבקשה זו ומהנימוקים שלהלן[1]:
|
תוכן עניינים |
|
חלק א׳ - הצדדים לבקשה ומסגרת נורמטיבית כללית |
|
1.
המבקשים |
|
2.
המשיבות |
|
3.
אופן חישוב הקצבאות לעמיתים בשמונת הקרנות הוותיקות שבהסדר |
|
4.
אופן חישוב הקצבאות לעמיתי המשיבות |
|
5.
שכר קובע בשיטת שלוש שנים ותקרת שכר קובע בשיטת שלוש השנים |
|
חלק
ב׳ –
ההפרה והעילות |
|
6.
חישוב תקרת השכר הקובע בשיטת שלוש שנים על ידי המשיבות |
|
7.
הטענה – ״פרשנות״ מופרכת |
|
8.
העילות |
|
9.
כימות החבות למבקשים |
|
חלק
ג׳- היקף ההפרה והתרופות לקבוצה |
|
10.
רלוונטיות ההפרה גם לעמיתי המשיבות האחרים |
|
11.
מספר העמיתים לגביהם ההפרה רלוונטית |
|
12.
היעדר התיישנות בתביעות |
|
13.
הגדרת הקבוצה |
|
14.
הערכת החבות הכוללת לחברי הקבוצה |
|
15.
התרופות לחברי הקבוצה |
|
חלק
ד׳ – מתקיימים התנאים לאשור התובענה כייצוגית |
|
16.
המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית |
|
17.
המבקשים רשאים להגיש את הבקשה דנן |
|
18.
המבקשים רשאים להגיש את הבקשה בשם הקבוצה כולה |
|
19.
המבקשים רשאים לייצג גם נגד המשיבות 2-6 |
|
20.
קיימת אפשרות סבירה כי השאלות תוכרענה לטובת הקבוצה |
|
21.
תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה |
|
22.
העניין ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב |
|
חלק
ה׳ – המבוקש |
חלק א - הצדדים לבקשה ומסגרת נורמטיבית
כללית
1.
המבקשים
1.1 המבקשים
הינם אזרחי ישראל, גמלאי התעשייה האווירית לישראל והינם עמיתי המשיבה 1.
1.2 המבקש
1 הצטרף כעמית המשיבה 1 ביום 1.11.1982 וזכאי לקצבת זקנה מיום 1.12.2018.
1.3 המבקש
2 הצטרף כעמית המשיבה 1 ביום 1.1.1977 וזכאי לקצבת זקנה מיום 1.12.2018 וכן לקצבת
שארים מיום 1.1.2010.
2.
המשיבות
2.1 המשיבות
הינן קרנות פנסיה אשר שלמו ומשלמות קצבאות לרבבות רבות של גמלאים אשר הצטרפו אליהן
עד סגירתן למצטרפים חדשים בשנת 1995[2].
2.2 כל
אחת מהמשיבות הינה ״קרן ותיקה בהסדר״, כהגדרת מונח זה בחוק הפיקוח על שירותים
פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981 (להלן: ״חוק הפיקוח על הביטוח״), ועל פי
סעיף 78ט לחוק זה הן מתנהלות (מאז שנת 2003) בהתאם לתקנון אחיד (להלן: ״התקנון״),
שהתקין הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, ואשר עקרונותיו, בכל הנוגע לחישוב קצבה
לעמיתיהן[3], נקבעו בסעיף 78ט(ב)(ב) לחוק הנ״ל.
·
העתק התקנון (״תקנון אחיד לקרנות בשיטת
שלוש השנים האחרונות״ מהדורה 12 – ספטמבר 17) מצ״ב, כנספח א׳ לבקשה.
2.3 יצוין,
כי, מכוח חוק הפיקוח על הביטוח, המשיבות מנוהלות על ידי מנהל מיוחד (כעת, מר יואב
בן אור) ומצויות ב-״איחוד תפעולי״ (באמצעות ״עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות״ (להלן:
״עמיתים״) יחד עם שתי קרנות ותיקות נוספות שבהסדר (״מקפת״ ו-״נתיב״)). המשיבות
גם נתמכות ב-״כרית בטחון כללית״ מהמדינה, באופן שנשמר יחס זהה בין הגירעון
להתחייבויות הפנסיוניות בכל אחת מהקרנות שבהסדר.
·
העתקי עמודים רלוונטיים מהדו״ח הכספי של
המנהל המיוחד (לשנת 2018) ובו בין היתר תיאור צורת ההתאגדות של כל אחת מהמשיבות
מצ״ב, כנספח ב׳ לבקשה זו.
3.
אופן חישוב הקצבאות לעמיתים בשמונת
הקרנות הוותיקות שבהסדר
3.1 כאמור,
סעיף 78ט לחוק הפיקוח על הביטוח קובע גם את עיקרון חישוב הקצבאות לעמיתי
הקרנות שבהסדר, וזו לשונו:
״78ט...
(ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
(1)
לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
(2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל
הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של
הקרן או של כל גורם אחר;
(3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס"ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע)
או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה
הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2
אחוזים בשנה:
(א) לענין עמיתים בקרן ותיקה
שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר
הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, בשינויים שיקבע הממונה
בתקנון האחיד;
(ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה
שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות,
תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
(1) בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע
שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
(2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך – בהתבסס על שיטת
ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);״
3.2 היינו,
בכל הנוגע לקצבאות המשולמות למי שהחל לקבל קצבה לאחר יום 1.10.2003 – הוא ״המועד
הקובע״ – קיימות שתי שיטות: שיטת החישוב הראשונה רלוונטית לקרנות שעד
המועד הקובע תקנונן התבסס על שיטת ממוצע היחסים (להלן: ״שיטת ממוצע היחסים״),
ואילו שיטת החישוב השנייה רלוונטית לגבי קרנות שעד המועד הקובע תקנונן
התבסס על שיטת שלוש השנים (להלן: ״שיטת שלוש השנים״).
נקבע בחוק הפיקוח על הביטוח, כי הקרנות
מהסוג הראשון תמשכנה לחשב לפי שיטת ממוצע היחסים (בשינויים שיקבע הממונה) ואילו
הקרנות מהסוג השני תבצענה חישוב ״ליניארי-היברידי״ באופן בו לגבי תקופת צבירת
הזכויות של העמית שעד למועד הקובע הן תחשבנה לפי שיטת שלוש השנים (בשינויים שיקבע
הממונה) ואילו לגבי תקופת צבירת הזכויות שמהמועד הקובע הן תחשבנה לפי שיטת ממוצע
היחסים.
בשתי השיטות נקבעה תקרת עליית שכר
ריאלית של 2% לשנה החל מהמועד הקובע.
4.
אופן חישוב הקצבאות לעמיתי המשיבות
4.1 כל
המשיבות
בתובענה דנן (6 מתוך 8 הקרנות הוותיקות שבהסדר) משתייכות לקבוצה השנייה, שתקנונן
עד למועד הקובע היה לפי שיטת שלוש השנים, ולכן מבצעות עבור עמיתיהן מקבלי הפנסיה
חישוב ליניארי (לפי יחס התקופות). כאמור, החישוב על פי שיטה זו (שיטת שלוש השנים)
הינו למעשה היברידי כך שלגבי תקופת צבירת הזכויות שעד המועד הקובע ניתן משקל לשיטת
שלוש השנים ולגבי התקופה שמהמועד הקובע ועד לפרישה ניתן משקל לשיטת הממוצעים.
4.2 האמור
בא לידי ביטוי בתקנון שהותקן למשיבות (״תקנון אחיד לקרנות בשיטת שלוש השנים
האחרונות״) ובהגדרות ״שכר קובע לחישוב קצבה למבוטח״ המפורטות בו. הגדרות
אלה קובעות למעשה את חישוב השכר הקובע לחישוב קצבה כממוצע יחסי בין שכר
קובע המחושב לפי שיטת שלוש השנים (שמשקלו היחסי בהתאם למספר חודשי הצבירה של
המבוטח עד למועד הקובע מתוך כלל חודשי הצבירה. להלן: ״השכר הקובע בשיטת שלוש
שנים״) ובין שכר קובע המחושב לפי שיטת ממוצע היחסים (שמשקלו בהתאם ליחס
חודשי הצבירה שמהמועד הקובע מכלל חודשי הצבירה. להלן: ״השכר הקובע בשיטת ממוצע
יחסים״). השכר הממוצע הינו השכר הקובע לחישוב קצבה ועל פי שכר זה נקבעות
זכויות המבוטח בהתאם לשיעור הזכאות שלו לגמלה (2% מהשכר הקובע לחישוב קצבה למבוטח בגין
כל שנת ביטוח, ולכל היותר 70% מהשכר הקובע לחישוב קצבה).
4.3 יצוין שוב, הן השכר הקובע לפי שיטת ממוצע
היחסים והן השכר הקובע בשיטת שלוש השנים הוגבלו בחוק בתקרת גידול ריאלי של
2% לשנה. היינו, קיימת מגבלה לגבי שני המרכיבים בחישובו של ״השכר הקובע
לחישוב קצבה״ של כל עמית של המשיבות דנן, אשר צבר זכויות לפני המועד הקובע
והחל לקבל קצבה לאחריו.
4.4 תובענה
זו עניינה באופן חישוב התקרה לרכיב אחד בלבד מהשניים – רכיב השכר הקובע בשיטת
שלוש שנים.
5.
שכר קובע בשיטת שלוש שנים ותקרת שכר
קובע בשיטת שלוש השנים
5.1 ״שכר
קובע בשיטת שלוש השנים האחרונות״ מוגדר בתקנון, כך:
״ממוצע
חודשי של משכורות מבוטחות בחודש ביטוח ב 36 חודשי הביטוח האחרונים של
המבוטח בקרן...״
ואילו
המונח ״שכר קובע בשיטת שלוש שנים אחרונות בחודש הבסיס״ מוגדר, כך:
״ממוצע
חודשי של משכורות מבוטחות בקרן ב-36 חודשי הביטוח האחרונים של המבוטח לפני חודש
הבסיס...״
״חודש
הבסיס״ מוגדר, כך:
״חודש
אוקטובר 2003. על אף האמור לעיל, לעניין הגדרות "שכר קובע בשיטת שלוש שנים
אחרונות בחודש הבסיס" ו"תקרת שכר קובע בשיטת שלוש שנים אחרונות"
בסעיף 46 לתקנון יהיה חודש הבסיס החודש המאוחר מבין שני אלה:
(1) חודש אוקטובר 2003;
(2) החודש המוקדם מבין כל החודשים
שהמבוטח צבר לפניו 36 חודשי ביטוח בקרן.”
״תקרת שכר קובע בשיטת שלוש שנים האחרונות״
מוגדרת, בסעיף 46, כך:
״שכר קובע בשיטת שלוש שנים אחרונות בחודש הבסיס בתוספת ריבית בשיעור
של 0.165% ,בשיטת ריבית דריבית, בגין התקופה שבין חודש הבסיס לבין חודש הביטוח
האחרון של המבוטח בקרן וכשהוא מעודכן לפי שיעור שינוי מדד החודש שקדם לחודש הזכאות
הראשון לקצבה לעומת מדד החודש שקדם לחודש הבסיס. האמור לעיל לענין
תוספת ריבית, לא יחול לגבי מבוטח שחודש הביטוח האחרון שלו בקרן קדם
לחודש הבסיס״.
סעיף
47 לתקנון מחיל את התקרה הרלוונטית לגבי חישוב השכר הקובע לקצבה, וקובע כך:
״...עלה שכר קובע בשיטת שלוש שנים אחרונות על תקרת שכר קובע בשיטת
שלוש שנים אחרונות – בכל הוראות תקנון זה במקום שכר קובע בשיטת שלוש שנים
אחרונות, יבוא תקרת שכר קובע בשיטת שלוש שנים אחרונות.״
5.2 ומכל
המקובץ לעיל עולה (באופן כללי), כך:
5.2.1 רכיב
ה-״שכר הקובע בשיטת שלוש שנים״ (הרלוונטי כאחד משני רכיבים קובעים, למי שהחל לצבור
זכויות לפני המועד הקובע) מחושב לפי ממוצע שכר בשלוש שנות הביטוח האחרונות (לפני
הפרישה).
5.2.2 עם
זאת, בהתאם לחוק הפיקוח על הביטוח, נקבעה תקרה לרכיב הנ״ל - השכר האמור שהיה
מחושב כאילו המבוטח פרש לפני יום 1 באוקטובר 2003 או במועד בו השלים לראשונה 3
שנות ביטוח, לפי המאוחר, והכול בתוספת ריבית ריאלית של 2% לשנה (לעניין זה
יצוין, כי ריבית חודשית (ריבית דריבית) של 0.165% הינה ריבית שנתית של 2% (1.00165^12=1.02)).
חלק
ב – ההפרה והעילות
6.
חישוב תקרת השכר הקובע בשיטת שלוש שנים על
ידי המשיבות
6.1 המשיבות,
באמצעות עמיתים, מוסרות לעמיתיהן, על פי בקשה, תחשיבים מפורטים של חישוב
השכר הקובע והזכויות הנלוות, זאת (כמעט) כפי שהן מחויבות לעשות.
6.2 עם
זאת, התובענה דנן לא הייתה באה לעולם לולא עמית אחד דקדקן שהחליט לחשב את המספרים
עצמם (מול המדדים הרלוונטיים). אותו עמית, שמסיבותיו אינו מוכן להצטרף כתובע
ייצוגי, גילה, כי עמיתים מחשבת בחסר את ״תוספת הריבית״ לעניין תקרת השכר
הקובע בשיטת שלוש השנים ולמעשה מקטינה את התקרה וכפועל יוצא את השכר הקובע והקצבה
המגיעה לו ולעמיתים נוספים רבים. המדובר בכמה עשרות שקלים אולם על פני חודשים
ושנים מדובר בסכום שאינו זניח כלל.
6.3 אותו
עמית – חבר של המבקשים - פנה לעמיתים ואף הובהר, באופן רשמי ובכתב על ידי אחראי
פניות הציבור בעמיתים, כי לא מדובר בטעות
חישוב אלא כי מדובר, כביכול, בעמדה פרשנית לגבי התקנון. עמיתים סוברת, כביכול,
כי מאחר שסעיף 46 לתקנון קובע כי ״תוספת הריבית״ לעניין חישוב תקרת השכר הקובע
בשיטת שלוש שנים תחושב בגין התקופה ״שבין חודש הבסיס לבין חודש הביטוח האחרון״,
אזי יש להשמיט חודש אחד לעניין חישוב הריבית.
6.4 כך,
למשל, אם אדם פרש שנתיים לאחר המועד הקובע, קרי ביום 30.9.2005, והיה זכאי לקצבה
מחודש 10.2005 הוא איננו זכאי לתוספת גידול ריאלית של 2% לשנה בחישוב התקרה
האמורה אלא יש לבצע את החישוב על פי 23 חודשי ריבית בלבד.
7.
הטענה – ״פרשנות״ מופרכת
7.1 המבקשים
יטענו כי אין לעמיתים כל סמכות לפגוע בקצבאותיהם ובקצבאות רבבות נוספות של עמיתים
באמצעות ״פרשנות״ מעושה ונעדרת כל בסיס זו (לשוני או תכליתי).
7.2 עד
כמה ״פרשנות״ זו מופרכת מיסודה ניתן להסיק למשל מהגדרת ״ממוצע השכר הממוצע
לפי שיטת ממוצע היחסים״ (אשר כאמור אף היא הוגבלה בתקרה של 2% לשנה). הגדרה זו הקבועה
בתקנון הינה:
״ממוצע השכר
הממוצע בתקופה שבין חודש אוקטובר 2002 לבין חודש ספטמבר 2003- ממוצע
חודשי של השכר הממוצע במשק בתקופה שתחילתה בחודש אוקטובר 2002 וסיומה בחודש ספטמבר
2003״
היינו, 12 חודשים תמימים נמצאים בתקופה שבין
חודש אוקטובר 2002 לבין חודש ספטמבר 2003, כך גם מחשבת בפועל עמיתים את
ממוצע השכר הממוצע בשיטה השנייה, ובדיוק כך יש לחשב 24 חודשים תמימים של גידול ריבית בדוגמה שהובאה.
7.3 במידה
והיה
קיים ספק הרי שניתן היה ללמוד כך גם מהסיפא להגדרת ״תקרת שכר קובע בשיטת שלוש
שנים אחרונות״ עצמה, הקובעת כי ״תוספת הריבית״ לא תחול לגבי מבוטח ״שחודש
הביטוח האחרון שלו בקרן קדם לחודש הבסיס״.
היינו, כי חודש הבסיס נכלל (על
דרך שלילה) וחודש הביטוח האחרון נכלל (על דרך שלילה) ושניהם רלוונטיים
לחישוב.
7.4 לא
זו אף זו, שעמיתים גם יודעת לציין נכון
את מספר חודשי הביטוח בתקופה שמהמועד הקובע עד למועד הביטוח האחרון בחישובים
שמוסרת לעמיתי המשיבות (למשל בדוגמה של המבקש 1 – 182 חודשים), ואף מציינת נכון
באתר האינטרנט שלה כי תקרת שכר קובע בשיטת שלוש שנים מחושבת לפי גידול ריאלי של 2%
לשנה, כפי שקובע החוק ,ובוודאי שאין כל מקום לעמדה ״פרשנית״
נסתרת שניתן לגלותה רק באמצעות חישוב מדוקדק הכולל נתונים אקסוגניים (כגון מדדי הלמ״ס) - מדובר אפוא
גם בהטעיה.
·
הסבר על אופן החישוב, שמפרסמת עמיתים
באתר האינטרנט שלה מצ״ב, כנספח ג׳ לבקשה זו.
·
תחשיבי ״תקרת שכר קובע בשיטת שלוש שנים״
שנמסרו למבקשים וכן לוח מדדים (שלא נמסר), מצ״ב, כנספח ד׳ לבקשה זו.
7.5 כפי
שיפורט לעיל, משמעות הגישה ה-״פרשנית״ הנסתרת בה נקטה עמיתים הינה קיצוץ אלפי ש״ח
מכספי כל עמית והעשרת קופת המשיבות בסכומי עתק. לקיצוץ רוחבי נסתר זה אין כל
בסיס חוקי או חוזי ובפרט לאור ההוראה המפורשת בסעיף 78ט(ב)(3) שבחוק
הפיקוח על הביטוח, אשר נועדה להגן על זכויות מבוטחים שהצטרפו למשיבות לפני המועד
הקובע.
8.
העילות
8.1 הפרת
חוזה
–המשיבות
הפרו ומפרות את הוראות התקנון האחיד שהינו בראש ובראשונה חוזה עם העמיתים (ע"א
1793/93 קרן גימלאות של חברי אגד בע"מ נגד יוסף יעקב וגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ; ע"א 1831/93 אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נגד יוסף יעקב
ורן הגמלאות של חברי אגד בע"מ, פ"ד נא(433.
8.2 עשיית
עושר ולא במשפט
– המשיבות
עשו ועושות עושר ולא במשפט, שכבר נפסק, כי הקרן ״עושה עושר ולא במשפט כאשר היא
לא משלמת את המגיע למבוטח עמית״ (ע"ע 17/03 מריו ויינגרט – מבטחים 9.5.05).
8.3 הפרת
חובות הנאמנות
–
המשיבות הפרו ומפרות את חובות הנאמנות המיוחדות החלות עליהן כלפי עמיתיהן ע"ע
629/97 משה אליאב, אמנון שצקי ומרדכי פריד -
קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע לו 721).
8.4 הפרת
חובת תום הלב וחובות הגילוי המוגברת – כפועל יוצא מחובות אלה הפרו המשיבות את חובת
תום הלב המוגברת החלה עליהן (uberimae fidea) בקיום החוזה ו״פרשנותו״ לרבות חובת הגילוי כלפי המבוטחים (ע"ע
1341/01 רפפורט - מבטחים; עבודה ארצי כרך לג (15)), ובפרט לעניין ״שיטת״
החישוב שנוקטות.
8.5 הטעיה – המשיבות הטעו את עמיתיהן. את אלה
שבקשו פירוט חישוב - לסבור כי החישוב נעשה על פי מספר החודשים שצוין בפלט חישוב
״תקרת השכר הקובע בשיטת שלוש שנים״, ואילו את יתר העמיתים לסבור כי החישוב נעשה על
פי 2% לשנה.
8.6 הפרת
חובות חקוקות –
המשיבות גם הפרו ומפרות חובות חקוקות, ובין היתר:
8.6.1 את
הוראות ס׳ 3 לחוק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (להלן:
״חוק הפיקוח על קופות גמל״) בעניין חובות נאמנות ואי הפליה, שחבות עליהן;
8.6.2 את
הוראות סעיף 36 לחוק הפיקוח קופות גמל המפנות לסעיף 55 לחוק הפיקוח על הביטוח
בעניין תיאור מטעה;
8.6.3 את
הוראות סעיף 78 י לחוק הפיקוח על הביטוח בעניין תחולת התקנון האחיד והוראותיו.
8.7 המשיבות
גם פגעו ופוגעות בעיקרון השוויון – שכבר נפסק, כי ״כל סטייה מהוראות
התקנות היא לא רק בבחינת הפרת חוזה אלא גם - ובעיקר - מהווה פגיעה בעקרון השוויון
המונח בבסיס השיטה" (ע"ע (ארצי) 600026/97 מבטחים מוסד לביטוח
סוציאלי של העובדים בע"מ - פיורסט, [פורסם
בנבו] פד"ע ל"ט, 831, 856״).
8.8 המשיבות
פגעו ופוגעות בזכויות מעין קנייניות וחוקתיות אחרות - וראו בג”ץ 6784/06 שליטנר נ’ הממונה על תשלום גמלאות (12.1.2011)
כי ״ פגיעה בקצבת פרישה עשויה להוות, בעיקרון, פגיעה בזכות הקניין, המוגנת
במשפט החוקתי״ וכן ראו ע"ע
276/99 זאב שולר – עיריית באר שבע, פד"ע לו 193 (2002) כי ״פנסיה לא באה להגן על עובד שפרש מפני
עוני, לא באה לספק לו אך קיום מינימאלי בכבוד, אלא באה לאפשר לו ולמשפחתו
להמשיך לנהל אורח חיים ברמה הקרובה לזו בה חי בטרם פרש לגימלאות. בכך היא
מהווה אחד מעקרונות הביטחון הסוציאלי. חוק יסוד: חופש העיסוק בא להגן על זכותו של
אדם לעסוק. ."..
9.
כימות החבות למבקשים
9.1 כמפורט
בנספח ד׳ לעיל, המשיבות חישבו חודש אחד בחסר לעניין תוספת הריבית ולכן
הקטינו את תקרת השכר הקובע בשיטת שלוש השנים ב- 0.165% (חושבה ריבית של 181 חודשים
במקום 182 חודשים שהיו מיום 1.10.2003 עד למועד הפרישה).
9.2 בהתאם
לס׳ 47 לתקנון, ומאחר שאצל המבקשים השכר הקובע בשיטת שלוש שנים גבוה מתקרת השכר
הקובע בשיטת שלוש שנים, תקרת השכר הקובע בשיטת שלוש השנים הפכה להיות השכר הקובע
בשיטת שלוש השנים לגבי כל אחד מהמבקשים.
·
תחשיבי הקצבה שנמסרו למבקשים (עמ׳
רלוונטיים) מצ״ב, כנספח ה׳ לבקשה - תחשיב למבקש 1 מסומן ה׳1 ותחשיב למבקש 2
מסומן ה׳2.
9.3 חישוב
קצבת זקנה למבקש 2
9.3.1 כפי
שניתן לראות בנספח ה׳, השכר הקובע בשיטת שלוש השנים (המוגבל בתקרה - מוכפל
ב-״מקדם הפחתה״ רלוונטי ובשיעור משרה ממוצע) מהווה חלק אחד מהמשוואה לחישוב הקצבה[4].
9.3.2 כאמור,
התקרה חושבה בחסר ולכן, כל שנדרש בכדי לתקן את המעוות הינו לכפול חלק זה של
המשוואה ב 1.00165, והתוצאה הינה, כי למבקש 2 משולמת קצבה פחותה ב- 32.22 ש״ח
ברוטו בגין כל חודש קצבה(70%* 46.06).
9.3.3 אף
על פי שמדובר בסכום קטן, הוא מגיע למאות ש״ח בשנה ולאלפי ש״ח על פני כל תקופת
הפרישה.
9.3.4 למעשה,
מאחר שהמבקש 2 בחר להוון 25% מסכום הקצבה שלו, הוא כבר קבל 25% מ- 152.48 קצבאות
(בהתאם למקדם ההיוון שלו), ועל המשיבה 1 כבר לפצותו ב-
32.2*152.48*25%= 1,229 ש״ח, בתוספת ריבית והצמדה מיום הפרישה.
9.3.5 בנוסף,
מאחר שחלפו 14 חודשי קצבה ממועד זכאותו של המבקש 2 ועד למועד הגשת הבקשה, על
המשיבה 1 לפצותו, בשלב זה, בסך של 75%*32.2*14= 338 ש״ח
ובתוספת ריבית והצמדה מאמצע התקופה.
9.4 מענק
שנים עודפות למבקש 2
9.4.1 על
פי התקנון, ומאחר שעמיתים אינם רשאים לצבור יותר מ 70% זכאות לקצבה (2% לשנה ועד
70% במצטבר), עמיתים שהפרישו גמולים בגין חודשי עבודה שמעבר לתקופה של 35 שנה
זכאים ל ״מענק שנים עודפות״ בשיעור 6.25% מהשכר הקובע במכפלת מספר החודשים העודפים
(כהחזר חלקי של דמי הגמולים ששולמו בחודשים אלה).
9.4.2 כמפורט
בנספח ה׳, המבקש 2 היה זכאי ל- 60 חודשי מענק שנים עודפות ולכן ההפחתה בשכר הקובע
גרעה סך של 60*40.06*6.25%= 150 ש״ח
ממענק השנים העודפות שקבל - סכום אשר גם אותו על המשיבה 1 לשלם לו בתוספת ריבית
והצמדה מיום הפרישה.
9.5 קצבת
שארים למבקש 2
9.5.1 המבקש
2 זכאי מהמשיבה 1 גם לקצבת שארים בשיעור 40% בגין זכויות אשתו ז״ל - אשר שכרה הקובע בשיטת שלוש שנים אחרונות היה
גבוה משנקבע בתקרה. יצוין, כי אין בידי המבקש 2 פירוט חישוב הקצבה.
·
אסמכתאות לשכר בתקופת העסקה אחרונה ולזכאות
קצבת שארים מצ״ב, כנספח ו׳ לבקשה זו.
9.5.2 כפי
שניתן לראות בנספח ו׳, הקצבה המשולמת מהווה חלק קטן מקצבתו האישית. עם זאת,
הזכאות הינה מיום 1.10.2010 – קרוב יותר לחודש הבסיס ולכן משקלה גבוה. לפיכך, ניתן
להעריך כי מדובר בהפחתה של 5 ש״ח לפחות בחודש ובסה״כ 112*5= 560 ש״ח על פני
התקופה – סכום אשר גם אותו יש לשלם בתוספת ריבית והצמדה.
בסה״כ עד למועד הגשת הבקשה, על המשיבה 1 לשלם למבקש 2
סך 2,277 ש״ח בתוספת ריבית והצמדה ממועד החבות ובניכוי דמי ניהול בסך
1.75%.
9.6 חישוב
קצבת זקנה למבקש 1
9.6.1 כפי
שניתן לראות בנספח ה׳, השכר הקובע של המבקש 1 לחישוב קצבה בשיטת שלוש שנים
היה 35,209 ש״ח אולם התקרה נקבעה על 27,156 ש״ח. הכפלת החלק הרלוונטי בחישוב (התקרה
שנקבעה) ב 1.00165 מראה כי למבקש 1 משולמת קצבה חודשית בחסר של 18.68 ש״ח בחודש
וסה״כ, על פני 14 חודשים שחלפו עד כה ממועד הפרישה - 261.6 ש״ח (חלק יחסי
גדול יותר מתקופת הביטוח של המבקש 1 היה לאחר חודש הבסיס). סכום זה על המשיבה 1
לשלם לו בתוספת ריבית והצמדה.
9.7 מענק
שנים עודפות למבקש 1
9.7.1 כמפורט
בנספח ה׳, המבקש 1 היה זכאי רק ל – 13 חודשי מענק ולכן ההפחתה בשכר הקובע
גרעה סך של - 13*26.7*6.25%= 21.69 ש״ח ממענק השנים העודפות שקבל – סכום שגם
אותו על המשיבה 1 לשלם לו בתוספת ריבית והצמדה מיום הפרישה.
המבקש 1 לא ביצע היוון ולכן בסה״כ, עד
למועד הגשת הבקשה, על המשיבה 1 לשלם לו 283.3
ש״ח, ובתוספת ריבית והצמדה ממועד החבות ובניכוי דמי ניהול בסך 1.75%.
9.8 כאמור,
עיקר הפער בין המבקשים נובע מכך שהמבקש 2 כבר ״מימש״ 25% מזכויותיו, בעוד שלמבקש 1
לא חושבה חבות שטרם התגבשה. לכן, הדבר ממחיש את הצורך גם במתן צו עשה שיורה
למשיבות לחדול מהדרך בו יישמו את התקנון ולחשב את קצבת העמיתים, בהתאם לדרך החישוב
הנכונה שפורטה לעיל.
חלק
ג- היקף ההפרה והתרופות לקבוצה
10. רלוונטיות
ההפרה גם לעמיתי המשיבות האחרים
10.1 מטבע
הדברים התביעה דנן אינה רלוונטית לכל מאות אלפי מקבלי הקצבאות במשיבות. ואולם, כפי
שיפורט להלן, רלוונטית לחלקם הגדול:
10.2 כמפורט
בדוגמה של המבקשים לעיל, מדד חודש נובמבר 2018 היה 124.7 ומדד חודש ספטמבר 2003
היה 99.8 והמשיבה 1 חישבה ריבית ל- 181 חודשים (במקום 182). לכן, התקרה שחושבה
בפועל משקפת גידול שכר נומינאלי של 124.7/99.8= כ- 1.25 (קצת פחות מ – 25%),
וכן תוספת ריבית של 1.00165^181= 1.347 (קצת פחות מ 35%), ובסה״כ ( 1.347*1.25=
1.68%) - גידול כולל של כ- 68 אחוזים
משנת 2003.
10.3 לפיכך,
ראשית עולה השאלה האם גידול נומינאלי של 68% בשכר, על פני התקופה האמורה, הינו חריג,
כך שהתקרה ממילא אפקטיבית רק למספר מועט של עמיתים? כפי שיפורט להלן, על שאלה
זו יש להשיב בשלילה.
10.4 השכר
הממוצע במשק לעובד ישראלי שכיר, כפי שפורסם על ידי הלמ״ס
ביום 30.9.2003, היה 7,120 ש״ח ואילו השכר הממוצע בחודש נובמבר 2019 היה 10,499
ש״ח. קרי גידול נומינאלי של יותר מ 47 אחוזים לאורך השנים. זהו גידול שהיה בשכר הממוצע בלבד (הכללי) ושאינו מושפע
מותק וגיל.
10.5 ואולם,
מטבע הדברים שכרו של עובד צומח משמעותית גם בהתאם לוותק ולגיל ובאופן בלתי
תלוי בגידול הכללי במשק שהיה משנה לשנה. בכדי להיווכח בכך, ואף באופן קונקרטי,
ניתן לפנות לדו״חות האקטואריים שמפרסמות המשיבות עצמן ולהשוות את נתוני השכר
הממוצע של עמית בגיל 50-54 בעל ותק של
20-24 שנים (כפי שהיו המבקשים בשנת 2003) לעומת עמית אחר בגיל הפרישה בעל וותק של
35-39 שנה (כפי שהיו כשפרשו). השוואה זו, לשנה מסוימת, מצביעה על הפער
הממוצע הנובע מהגיל והוותק בלבד ובהתעלם מהגידול הנומינאלי שהיה בשכר
הממוצע. ואכן, מהדו״חות האקטוארים שמפרסמות המשיבות (למשל משיבה 1) עולה כי, הפער בשכר בין שתי קבוצות
העמיתים הינו כ 43% בממוצע בכל שנה.
10.6 להלן
טבלה המרכזת
את נתוני המשיבה 1:
|
גיל + |
50-54
|
65-69 |
|||
|
וותק |
20-24 |
35-39 |
יחס |
||
|
2014 |
10,971 |
16,862 |
1.54 |
||
|
2015 |
11,435 |
17,456 |
1.53 |
||
|
2016 |
11,707 |
16,742 |
1.43 |
||
|
2017 |
12,254 |
16,243 |
1.33 |
||
|
2018 |
12,865 |
17,256 |
1.34 |
||
|
||||||
|
יחס ממוצע שכר בין שתי הקבוצות: |
1.43 |
|
||||
·
העתקי עמודים רלוונטיים בנושא נתוני
התפלגות גיל וותק מהדו״חות האקטוארים של משיבה 1 לשנים 2014-2018, וכן נתוני הלמ״ס מצ״ב, כנספח ז׳.
10.7 יוצא
אפוא ששילוב הגידול הנובע מגיל וותק בלבד וזה שנבע מהגידול הכללי בשכר הנומינאלי
גבוה בהרבה מ 68% (וגבוה אף מ- 100%), ולכן ניתן להניח, כי, תקרת השכר הקובע בשיטת
שלוש השנים הייתה רלוונטית לחלק גדול מעמיתי המשיבות.
11. מספר
העמיתים לגביהם ההפרה רלוונטית
11.1 כאמור
לעיל, המשיבות הינן קרנות ״סגורות״ למצטרפים החל משנת 1995. לכן, ניתן להניח
שההפרה רלוונטית באופן פוטנציאלי לכלל מקבלי הקצבאות, למעט אלה אשר פרשו לפני
החודש הקובע - 10.2003.
11.2 להלן
טבלה המרכזת את התפלגות 216,590 מקבלי הקצבאות בשנת 2018, מתוך
הדו״חות האקטוארים של המשיבות:
·
נתוני התפלגות מקבלי הפנסיות בדו״חות
האקטואריים של המשיבות מצ״ב, כנספח ח׳.
11.3 מנספח
ח׳ עולה, כי כ-20% מהפנסיונרים בשנת 2018 השתייכו לקבוצת הגיל שפרשה לפני 2003.
11.4 לכן, ניתן להניח כי הקבוצה הרלוונטית להפרה מהווה יותר מ –
80 אחוזים ממקבלי הקצבאות כיום במשיבות.
12. היעדר התיישנות בתביעות
12.1 בבג״ץ
פיורסט נפסק, כי: ״ נכון וראוי יהיה לאמץ
את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שהיום שבו נולדה עילת התובענה הוא מועד
הפרישה לפנסיה באשר לנתונים האישיים כגון גיל, תקופת השירות, דרוג ודרגה. אולם הוראות
וזכויות שאינן קשורות לנתוניו האישיים של העובד, המעניקות לזכאי הפנסיה זכות תביעה
מתחדשת, אלה אינן מתיישנות כלל. מכאן שניתן בכל עת לתבוע סכום גמלה שלא
שולם בחודש מסוים עד לחלוף שבע שנים מהמועד בו אמור היה להשתלם.״
12.2 לכן,
לעניין תובענה זו שעניינה בדרך בו המשיבות יישמו את התקנון, עסקינן בזכות תביעה
מתחדשת ואין חשיבות למועד הפרישה כל עוד זה היה כשהתקנון בתוקף (לאחר המועד הקובע).
12.3 זאת
ועוד, בע״ע 17/03 מריו ויינגרט
נגד מבטחים, דן בית הדין הארצי בשאלה האם ניתן לתבוע הפרשי גמלה בגין תקופה העולה
על שבע השנים שנקבעו בחוק ההתיישנות, התשי"ח –
1958 (להלן: ״חוק ההתיישנות״), זאת לאחר שהמשיבה 1 העלתה טענת
התיישנות בהליך בפני בית הדין קמא. בנסיבות שם אמנם נפסק לשלילה, ברוב של שלושה
נגד שניים, אולם ״לשון המאזניים״ הייתה, כי:
״ לא נטען כי מדובר בתרמית או הונאה מצד הנתבעת ולכן סעיף 7
לחוק לא רלוונטי לענייננו. האם סעיף 8 חל? האם "נעלמו מן התובע העובדות
מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן"?
לאור דעתי על מחויבותו של המערער והאפשרויות שעמדו בפניו לבדיקת היקף המשרה לא
נראה לי שהמערער יכול להסתמך על סעיף זה״.
12.4 כאמור,
בנסיבות דנן לא מדובר בנתוני שכר או נתונים אחרים אלא בדרך החישוב וה״פרשנות״ הסמויה של המשיבות, אשר לא ניתן היה כלל לבדוק
אותה ללא חיפוש במאגרי נתונים של הלמ״ס ועריכת חישוב
מורכב. כמו-כן, גם כאשר התקבל פירוט החישוב מהמשיבות, לאחר בקשה, היה זה חישוב
״מטעה״ בו צוינו 182 חודשי חישוב בעוד שבפועל התקרה חושבה לפי 181 (ראו נספח ד׳).
מדובר אפוא בנסיבות בהן חל סעיף 7 ולחלופין סעיף 8 לחוק התיישנות, ולנסיבות כגון
דא מתאימים יותר דברי בית הדין הנכבד בבש"א
7364/09 התזמורת הפילהרמונית נ' יהודה קשי (18.1.2010):
״היעדר הידיעה של
התובע אכן נגרם עקב סיבות שאינן תלויות בו. השינוי בחלוקת הפרשות
המעסיק נערך במסגרת מערכת היחסים שבין המבקשת לבין קג"מ
ולמשיב לא היה חלק בו. טוענת המבקשת כי יכול היה
המשיב בשקידה סבירה לגלות את העובדות הנעלמות שכן כל המסמכים היו בידיו. אין
בידינו לקבל טענה זו. המסמכים שנמסרו לידיו של המשיב כללו את הנתונים השגויים מבלי
שהלה ידע כי מדובר בנתונים שגויים... לפיכך, אנו מקבלים את
טענת המשיב בדבר קיומה של התיישנות שלא מדעת.״
12.5 לפיכך,
המבקשים יטענו, כי התביעה להפרשי גמלה בנסיבות דנן, אינה מוגבלת בזמן ורלוונטית
לגבי כל הגמלאות שחושבו בחסר בניגוד לתקנון מאז המועד הקובע.
13. הגדרת
הקבוצה
13.1 כפועל
יוצא מהאמור לעיל, יתבקש בית הדין הנכבד להגדיר את הקבוצה בשמה תוגש התובענה (להלן:
״הקבוצה״), כדלקמן:
״כל מי שחישוב הזכויות המגיעות או
שהגיעו לו ממי מהנתבעות הוגבל על פי "תקרת שכר קובע בשיטת שלוש שנים
אחרונות" כהגדרת מונח זה בסעיף 46 לתקנון האחיד של הנתבעות״.
14. הערכת
החבות הכוללת לחברי הקבוצה
14.1 אין
למבקשים כל הנתונים האישיים של חברי הקבוצה ולכן אין כעת יכולת מדויקת להעריך
במדויק את החבות לכלל חברי הקבוצה. ממילא, ע״פ תקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע – 2010, על המבקשים, בשלב זה, לשער בלבד מה גובה הפיצוי.
המבקשים מעריכים את הסעד הכספי (עד למועד הגשת התובענה) בסכום של כ- 75,000,000
ש״ח, בתוספת ריבית והצמדה, וזאת בהתבסס על ההנחות הבאות:
14.1.1 כפי
שניתן להסיק מנתוני המבקש 2 (היוון של 25%), ההפחתה הכוללת הצפויה בקצבה, הנובעת
משיטת החישוב שבה נוקטות המשיבות (ממועד הפרישה ועד גיל תוחלת חיים ממוצע), הינה
כ- 1,229 * 4 = 4,916 ש״ח. לכך יש להוסיף את ההפחתה בסך 150 ש״ח במענק השנים
העודפות ובסה״כ 5,066 ש״ח.
14.1.2 עם
זאת, החבות למבקש 2 הינה רק עד למועד הבקשה. כמו-כן, נתונים אלה התבססו על הפחתת
קצבה של כ -32 ש״ח בחודש (לאחר ניכוי דמי ניהול) בעוד, שכעולה מנספח ה׳,
שכרו של המבקש 2, היה לאורך תקופת ההעסקה, פי 2.6 מהממוצע.
14.1.3 מנגד, חלק השכר הקובע בשיטת שלוש שנים אצל
המבקש 2 הינו נמוך מאוד ביחס לקבוצה (שכן חלף זמן רב מהמועד הקובע עד לשנת הפרישה
שלו בעוד שחברי הקבוצה פרשו מ 2003).
14.1.4 לכן,
ניתן להעריך את הפגיעה הממוצעת בקצבה, לפי שכר ממוצע של עובד שפרש באמצע התקופה
(נניח שנת 2011), בכמחצית - 15 ש״ח בחודש.
14.1.5 כפועל
יוצא, ההפחתה השנתית הינה 12*15=180 ש״ח ועל פני 8.5 שנים משנת 2011 – מסתכמת ל- 1,500 ש״ח. יצוין, כי חישוב זה אינו מביא בחשבון
היוון (מימוש) של חלק מהקצבה, אם נעשה (שאז הסכום גבוה הרבה יותר), או מענק שנים
עודפות, אם היה.
14.1.6 מנגד, החישוב מבוסס על 70% זכאות קצבה בעוד
שבפועל ישנם עמיתים עם שיעור נמוך יותר (לרבות שארים). לכן, אם נניח הפחתה משוקללת
נוספת ניתן להעריך את החבות הממוצעת למועד הגשת הבקשה, לאדם שפרש באמצע התקופה, באופן
שמרני, בכלא פחות מ– 1,250 ש״ח (עד למועד התובענה דנן).
14.1.7 כמוסבר
בסעיף 10.7 לעיל,
תחת הנחת שכר ממוצע ניתן להניח רלוונטיות לעמיתים ומספר העמיתים הפוטנציאלי בשנת
2018 היה כ- 216,590 *80% = כ-170 אלף.
14.1.8 עם זאת,
ברור כי בשנים קודמות מספר העמיתים הרלוונטי (שפרשו החל מאוקטובר 2003) היה נמוך
בהרבה. לכן, ניתן להניח באופן ממוצע כ- 60,000 עמיתים נפגעים, ובסה״כ סכום של כ- 75,000,000
ש״ח (בתוספת ריבית והצמדה ממועד החבות).
14.2 בהתאם
לטבלת מספר העמיתים במשיבות (סעיף 10.2 לעיל), ניתן להניח כי סכום החבות (קרן
בלבד) מתחלק בין המשיבות באופן הבא:
14.2.1
המשיבה 1 – 48,355,071 ש״ח.
14.2.2
המשיבה 2 – 17,113,324 ש״ח.
14.2.3
המשיבה 3 – 2,489,727 ש״ח.
14.2.4
המשיבה 4 – 4,471,812 ש״ח.
14.2.5
המשיבה 5 – 1,676,670 ש״ח.
14.2.6
המשיבה 6 – 893,392 ש״ח.
14.3 כמפורט
לעיל, אין בידי המבקשים מלוא הנתונים ומדובר בשלב זה בהערכה בלבד. הנתונים והחישובים
בידי המשיבות ויגולו וייענו במהלך ההליך.
15. התרופות
לחברי הקבוצה
15.1 הסעד
הנדרש לחברי הקבוצה הינו מתן צו שיורה למשיבות לחשב את תקרת שכר קובע בשיטת שלוש
שנים אחרונות באופן בו תוספת הריבית תחושב בגין כל חודש מתחילת ״חודש הבסיס״ ועד לתום
״חודש הביטוח האחרון״, כהגדרת מונחים אלה בתקנון (להלן: ״צו עשה״) ;
15.2 כמו-כן,
נדרש לחייב את המשיבות לפצות כל אחד מחברי הקבוצה בגובה ההפרש בין הזכויות
הפנסיוניות ששולמו לו לבין הזכויות הפנסיוניות המגיעות לו לפי דרך החישוב הנ״ל, ובתוספת
ריבית והצמדה ממועד החבות על למועד התשלום בפועל.
15.3 במידת
הצורך הפיצוי יחושב/ייבדק (על פי נתונים מצומצמים שיגולו) ובאופן הבא:
15.3.1 תקרת
שכר קובע בשיטת שלוש שנים אחרונות כפי שכבר חושבה על ידי המשיבות (הסופית – לאחר הכפלת
מקדמים, אחוזי שיעור משרה וכד׳);
15.3.2 הסכום
שלעיל מוכפל ביחס החודשים בשיטת שלוש שנים מתוך סך חודשי שכר (עד 420), כפי שיחס זה
כבר חושב על ידי המשיבות;
15.3.3 הסכום
שלעיל מוכפל ב- 0.00165;
15.3.4 הסכום
שלעיל מוכפל בשיעור הזכאות לקצבה, כפי
שכבר חושב על ידי המשיבות, ובמספר חודשי הקצבה ששולמו עד למועד אישור התובענה כייצוגית
(להלן: ״פיצוי הקצבה״) ;
15.3.5 אם
נעשה היוון, פיצוי הקצבה יופחת בשיעור קצבה להיוון ויתווסף לו הסכום שבסעיף 15.3.3
לעיל, מוכפל בשיעור הזכאות לקצבה ובמקדם ההיוון ובשיעור קצבה להיוון, כפי שאלה כבר
חושבו על ידי המשיבות (להלן:״פיצוי ההיוון״);
15.3.6 אם
שולם מענק שנים עודפות, לפיצוי הקצבה יתווסף גם הסכום שבסעיף 15.3.3 לעיל, כשהוא מוכפל
ב 6.25% ובמספר חודשי המענק כפי שכבר חושב על ידי המשיבות (להלן: ״פיצוי המענק״)
;
15.3.7 סך
הפיצוי המגיע לחבר הקבוצה הינו פיצוי הקצבה בתוספת פיצוי ההיוון ובתוספת פיצוי
המענק כאשר כל אחד מאלה נושא ריבית והצמדה ממועד החבות ועד מועד התשלום בפועל[5].
חלק
ד׳ – מתקיימים התנאים לאשור התובענה כייצוגית
16. המסגרת
הנורמטיבית הרלוונטית
16.1
סעיף 4 לחוק מגדיר ״מי רשאי להגיש בקשה לאישור
תובענה ייצוגית ובשם מי״, כך:
4. (א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה
לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:
(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה
או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;
(2)..
(3)..
16.2
סעיף 8 קובע את התנאים בהם יאשר בית משפט
(לרבות בית הדין) תובענה ייצוגית, כך:
8. (א)
בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה
או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת
הקבוצה;
(2)
תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת;
הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4)
קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג
וינוהל בתום לב.
(ב) ...
(ג) (1) ..
(2) מצא בית המשפט כי התקיימו כל
התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים
לגבי המבקש התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (3), לפי הענין,
יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג.
16.3
כפי שיפורט
להלן, התנאים הנ״ל מתקיימים בענייננו.
17. המבקשים
רשאים להגיש את הבקשה דנן
17.1
כמפורט לעיל, למבקשים יש עילות בתביעה ובעניין הפחתת
קצבתם בניגוד לתקנון.
17.2
פרט 2 לתוספת
השנייה (סעיף 3(א) – תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית), מאפשר
להגיש תביעה ייצוגית בעניין תקנון קופת גמל, כך:
״2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת,
בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל,
שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.״
17.3
כמפורט לעיל
וכעולה גם מנספח ב׳, כל אחת מהמשיבות הינה ״קרן ותיקה שבהסדר״ ועל כן גם ״קופת גמל
לקצבה״ ולפיכך, המבקשים רשאים להגיש את הבקשה דנן (בנוסף, חל פרט 1 לתוספת האמורה
באשר המשיבות הינן נותנות שירות וחל עליהן חוק הגנת הצרכן התשמ״א
– 1981).
18. המבקשים
רשאים להגיש את הבקשה בשם הקבוצה כולה
18.1
כפי שפורט
לעיל, אין מדובר במחלוקת פרטנית, לאור היות התקנון אחיד למשיבות ולאור עקרון
השוויון בין עמיתים, שאף עוגן בחוק.
18.2
לכן, השאלות
המהותיות המונחות לפני בית הדין הנכבד, ושפורטו לעיל, הן שאלות עובדתיות
ומשפטיות המשותפות לקבוצה כולה, כפי שהוגדרה. שאלות אלה הן, בין היתר: האם
הופר החוזה שהינו התקנון האחיד? האם המשיבות רשאיות ״לפרש״ את התקנון בדרך בה
פורש? האם הייתה הטעיה? האם הופרו חובות תום הלב ו/או הנאמנות ו/או חובות חקוקות?
האם הופרו זכויות ועקרונות יסוד אחרים? וכפועל יוצא האם ובאיזו מידה קיימת זכות
לקבלת הסעדים הנתבעים לפיצוי והשבה ולצו עשה?
18.3
לעניין זה - כבר נפסק, כי אין חובה שכל השאלות
תהיינה משותפות לקבוצה (רע״א 4556/94 רמי טצת
ואח׳ נ׳ אברהם זילברשץ ו־8 אח׳, פ״ד מט(5) 774), ובית המשפט אף
רשאי להגדיר תת קבוצה במידת הצורך (ס׳ 10(ג) לחוק).
19. המבקשים
רשאים לייצג גם נגד המשיבות 2-6
19.1 מהסיבה שלעיל המבקשים אף יטענו כי אין כל מניעה[6] לכך שהתביעה
תוגש גם נגד המשיבות 2-6 שהם אינם עמיתים בהן. לעניין זה יפים דברי בית המשפט ב-
ת"א (מחוזי-ת"א) 1934/09 חנוך גולדנברג
עו"ד נ' אקסלנס נשואה גמל ופנסיה בע"מ, (יום 29.4.2012), כי:
״גם לא נראית לי טענת המשיבה כי המבקש לא היה יכול,
בכל מקרה, לבקש לייצג עמיתים בקופות גמל אחרות שהמשיבה מנהלת, אלא רק את
500 העמיתים בקופת הגמל "חיננית", שהוא משתייך אליה. המבקש יכול היה
לבקש לייצג את העמיתים בחמש קופות הגמל המנייתיות
המנוהלות על ידי המשיבה, אף שהעילה האישית שלו נוגעת רק לקופת גמל אחת.״
19.2
אכן, למבקשים עילה
אישית בתביעה וכפי שאין להם עילה אישית שיש לעמיתי המשיבה 1 האחרים, כך אין להם
כלפי המשיבות האחרות וכפי שיכולים לייצג את אלה יכולים לייצג את האחרים.
19.3
לעניין זה
יוזכר גם, כי עסקינן במקרה חריג בו למשיבות תקנון אחיד הקבוע בחוק, מנוהלת
יחד באמצעות עמיתים והמנהל המיוחד באיחוד תפעולי ונהנות מכרית ביטחון אחת.
ממילא ולאור עיקרון השוויון הקבוע בס׳ 78 לחוק הפיקוח על הביטוח גם לא ניתן יהיה
לקבל מצב בו פיצוי יינתן רק לחלק מהעמיתים או להניח שוני בהפרה.
19.4
לחלופין, ככל
שבמועד אישור הבקשה יסבור בית הדין הנכבד אחרת, יוכל בית הדין הנכבד לעשות שימוש
בסעיף 8(ג)(2) לעניין המשיבות 2-6.
20. קיימת
אפשרות סבירה כי השאלות תוכרענה לטובת הקבוצה
20.1
כמפורט לעיל,
המשיבות משלמות לעמיתיהן סכומים בחסר ומעשירות קופתן. אין כל הגיון או תכלית ל-״פרשנות״
הנסתרת בה נקטו המשיבות וממילא אין כל מקור נורמטיבי או הסכמי לסטייה מהוראות החוק
והתקנון. ה-״פרשנות״/ שיטת החישוב גם מנוגדת ללשון החוזה בסעיפים אחרים מה גם שעל
המשיבות חלות חובות מוגברות בנוגע לקיום החוזה וגילוי וכלל פרשנות נגד המנסח. אין
גם סיבה להניח כי ישללו סעדים המגיעים לקבוצה בין היתר על פי חוק
החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970)
ודיני עשיית עושר.
20.2
לכן, קיימת
אפשרות יותר מסבירה, כי השאלות תוכרענה לטובת הקבוצה.
21. תובענה
ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה
21.1
כמפורט לעיל, התביעה
רלוונטית למספר רב מאוד של תובעים – רבבות. ברי כי מערכת המשפט לא תוכל להתמודד עם
כמות כה רבה של תביעות פרטניות, ותכלית החוק למקרים שכאלה.
21.2
זאת ועוד, כפי
שהוסבר לעיל, הפחתת הקצבה הינה בסכומים חודשיים קטנים אולם אלה אינם זניחים
ומצטברים לסכומים לא מבוטלים לאורך כל שנות הפרישה. משכך, קיים קושי וחוסר כדאיות בהגשת
תביעה או מספר תביעות פרטניות. מנגד, המשיבות מעשירות קופתן שלא כדין בסכומים
אדירים ופוגעות בעיקרון השוויון בין העמיתים. תכלית החוק למקרים שכאלה ולעניין
זה יפים דברי כב׳ הש׳ גרוסקופף
בת״צ 30028-04-11 יצחקי ואח׳ נ׳ מגדל חברה לביטוח
בע״מ (החלטה מיום 21.11.16):
״כשם שטיפות גשם טורדני ועיקש מצטברות כעבור זמן למים
רבים, כך גם דמים חודשיים צנועים הנגבים במשך שנים על גבי שנים מצטברים לסכומי
עתק. זהו לוז התביעה שלפניי, במסגרתה נטען כי חברות הביטוח המשיבות חייבו לאורך
שנים, ועודן מחייבות, מאות אלפי מבוטחים בעמלה חודשית המכונה "גורם הפוליסה",
שגובהה עומד על פחות מ- 20 ש"ח לחודש, וזאת למרות שאין לגבייתה בסיס משפטי״
21.3
כן יצוין, כי
בנסיבות דנן עסקינן בחישוב נקודתי אחד של הוספת ריבית, גם אם מתבסס על
נתוני שכר וקצבה שונים. משכך בענייננו אף לא יידרשו עדויות שונות, ויפים בעניין זה
דברי בית הדין בע"ע 16621-02-17 ליודמילה ספרנסקי נ' נתן
המרכז הישראלי לרפואה סיעודית בע"מ,( 12.2.19):
״כבר נפסק כי שוני בין תובעים המתבטא בתקופת עבודה,
היקף משרה, או שיעור שכר, אינו צריך לשקול לצורך אישור תובענה ייצוגית, שכן מדובר
בשוני מובהק ואינהרנטי הטבוע בתובעים בתחום משפט העבודה. במקרה כזה היתרון
בניהול תובענה ייצוגית בשאלות המשותפות עולה על החיסרון הנובע מהשונות בין התובעים
בשאלות האחרות. משכך התובענה הייצוגית תהא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת
הנדונה [ע"ע (ארצי) 246/09 רונן תורג'מן- שחק אבטחה ושירותי משרד בע"מ,
27.12.09; ע"ע (ארצי) 633/08 ארז אפרים-גל מעיתון שיווק והפצת עיתונים
בע"מ 11.1.01].״
21.4
ויודגש - אין
עסקינן בנסיבות כגון שנטענו בע"ע 315/08 סלי
פופיק - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (4.1.11), שכן, לא
נדרש חישוב מחדש של השכר על פי נתונים פרטניים מהמעסיק (ואף לא מדובר בטענה
לכדאיות אופן חישוב, שאם יתקבל ייטיב עם קבוצה אחת ויחייב חישוב מחדש לקבוצה אחרת
(להרע מצבה)).
21.5
למעשה, השכר
הקובע עבור כל עמית כבר חושב על ידי המשיבות (באמצעות ״עמיתים״) וכל שנדרש הינה פעולה
אחת של הכפלת הנתון הדיגיטאלי השמור במערכות המשיבות (רכיב השכר הקובע
בשיטת שלוש שנים הסופי, כפי שנקבע) ב- 1.00165 – כפי שהיה צריך לעשות על פי חוק.
21.6
לחלופין, וכמוסבר
לעיל, ניתן להגיע לחישוב הפיצוי הכולל והפרטני בצורה פשוטה לכל חבר בקבוצה
גם באמצעות גילוי פרטים מצומצם[7] , ולעניין זה יצוין,
כי תקנה 56א לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד - 1964 החלה על
המשיבות מטילה עליהן חובה לשמור את הנתונים למשך 7 שנים ממועד הזכאות האחרון
לדמי קצבה.
22. העניין
ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב
22.1
כמפורט היטב
לעיל, אין כל יסוד לסבור כי עניין הקבוצה לא ינוהל וייוצג בצורה הולמת. המבקשים מיוצגים
על ידי בא כוחם - עו״ד מנוסה שהינו גם בעל השכלה והכשרה חשבונאית וכלכלית, הם ובא
כוחם תמי לב, הם היחידים שידוע שפעלו עד כה לטובת הקבוצה ואין להם כל עניין נסתר
בתובענה. ממילא אם היה נקבע אחרת יכול היה בית הדין להחליף את המייצגים ולא יהיה
בכך בכדי להביא לדחיית הבקשה.
22.2
למען הגילוי
הנאות יצוין, כי קיים קשר משפחתי קרוב בין הח״מ למבקש 2 (אביו של הח״מ) ואולם אין
כל מניעה כללית שכך יהיה, ובפרט שקיים תובע ייצוגי נוסף ובפרט לאור מהות התביעה
מהות הצד שכנגד.
חלק
ה׳ – המבוקש
23. כמפורט לעיל, תביעת המבקשים ראויה
להתברר כייצוגית, על פי הוראות החוק והשיקולים שהותוו בפסיקה, ובין היתר לאור
רלוונטיות ההפרה וגודל הקבוצה.
24. אשר על כן מתבקש בית הדין הנכבד לאשר את תביעת המבקשים כתובענה ייצוגית ולהורות
כדלהלן:
24.1
להגדיר את
הקבוצה המיוצגת לצרכי התובענה הייצוגית, כפי המוצע בסעיף 13 לעיל או כפי שיחליט
בית הדין הנכבד;
24.2
להורות בדבר
אופן פרסום ההחלטה על אישור התובענה כייצוגית ולקבוע, כי המשיבות תשאנה בהוצאות
הפרסום;
24.3
לאשר למבקשים להיות
תובעים מייצגים של הקבוצה ולקבל את גמולם בגין טרחתם בהגשת הבקשה והתביעה והוכחתן,
זאת באחוזים משווי הסעד ממנו ייהנו חברי הקבוצה, ובתוספת מע״מ;
24.4
לאשר לב״כ
המבקשים לייצג את המבקשים והקבוצה ולקבל שכ״ט עו״ד בשיעור שיקבע באחוזים משוויו של
הסעד שיקבע ובתוספת מע״מ, הכול בהתאם לקריטריונים שפורטו בחוק והותוו בפסיקה (ע״א
2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ דן רייכרט).
25. לבקשה זו מצורפים תצהירי המבקשים ונספחים.
____________________
נדב חיים,
עו"ד
ב"כ המבקשים
הערה: מסמך זה הינו פרי יצירתי בלבד.
כל הטענות המשפטיות, התקנוניות והחוקיות לרבות ההפניות במסמך זה ובהליך בכלל, הינן מקוריות שלי,
וכל הזכויות בהן שייכות לי (עו״ד נדב חיים.